<h1>ספר החינוך מצוה נ"ז</h1>
<h2>דף מט.</h2>
לדון בדין שומר חנם, שנאמר [שמות כ"ב] כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגומר, ובא הפירוש שפרשה זו נאמרה בשומר חנם, ולפיכך פטר בו את הגנבה. ופירוש חנם הוא שלא קיבל הנפקד שום שכר על שמירת הפקדון. השורש ידוע. דיניה כגון הטוען טענת גנב בפקדון ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו, וחזר וטען טענת גנב ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו מה דינו, ודין טוען טענת אבידה, ודין טוען טענת פקדון מה דינו, ודין טוען וחזר וטען טענת גנב ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו, ודין טוען טענת גנב בפקדון של קטן, ויתר פרטיה מבוארים בפרק תשיעי מן קמא [ק"ז ע"ב] ושלישי ממציעא [ל"ג ע"ב], ושמיני משבועות [מ"ט ע"ב]. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, ובית דין העובר עליה ביטל עשה.
